אני לא יודעת בדיוק היכן להתחיל אבל אולי כדי שאני פשוט אתחיל בהתחלה 😉
היי, שמי יולי והבת שלי, גפן בדיוק חגגה עשרה חודשים, עשרה חודשים נפלאים שבהם חיי פשוט השתנו כמעט לחלוטין.

האמת אני כבר זמן מה חושבת על להתחיל לשתף את חוויותיי בעולם החדש הזה של ההורות מהסיבה העיקרית שאישית, בהתחלה או אפילו קצת לפני הלידה הרגשתי נורא מבולבלת וחשבתי שאולי עכשיו הגיע תורי לנסות לעזור (מכל הידע המטורף שצברתי בעשרת החודשים האחרונים 😉 )

והאמת לשתף גם משחרר וזה גם עוזר לי 😉 מקווה שהשיתוף יעזור לכן או לפחות יעניין מישהי…

אני מניחה שאם את קוראת את הפוסט הזה ככל הנראה את אמא חדשה / אמא בדרך אז חשבתי שאין מתאים יותר מלהתחיל עם כמה אמיתות מוחלטות ולשבור כמה סטיגמות.

 

 

1. אין דבר כזה אמיתות מוחלטות!
כשגדלתי תמיד אמרו לי תתחילי בהתחלה, אז חשבתי שזה אחד המשפטים ששמעתי וככל הנראה תשמעו הכי הרבה מהרגע שסיפרתן על הריון ועד פחות או יותר שהילדון יחגוג יום הולדת 18.
כמו שלא קיימים שני תינוקות זהים (כן, גם תאומים זהים הם שונים 😉 ) אין אמת אחת אבסלוטית לאמהות.
איך שהסביבה שלכן תשמע שאתן בהריון/ילדתן המון יבואו אליכן עם עצות.
עצות זה נהדר ובאמת יכול לסייע, הבעיה שלי היא עם עצות של אמת מוחלטת, למשל, " את פשוט חייבת לתת מוצץ", "אל תחזיקי אותו על הידיים, הוא יתרגל" "אתם פשוט חייבים לעבור לגור ליד ההורים אחרת אין לכם סיכוי להסתדר" ועוד המוני פנינות בסגנון…
אל תקחו את העצות האלו קשה, בסך הכל הכוונה של נותן העצות טובה אבל מה שנכון לה לא בהכרח יעבוד לכן וחוץ מזה אין חובות!!
כמובן שאם העצה נשמעת לכן הגיונית אין מניעה מלנסות אבל אל תקחו את זה קשה אם מה שעבד לחברתך/אחותך לאו דווקא יעבוד אצלך.

 

2. קחי את הזמן שלך.
יקח לך זמן אחרי הלידה עד שתצליחי ליצור לך ולילדון החדש שלך מעין סדר יום שעל פיו יתנהלו הימים.
אפילו אם את מרגישה שאין שום סיכוי באופק שייווצר לו"ז את תראי שלאט לאט את תדעי בערך מתי הוא מתעורר, תוך כמה זמן ירצה לאכול, ומתי ילך שוב לישון.
בעיני ההכרות הזאת עם סדר היום די הקלה עליי ועזרה לתכנן את היום שלי.
מצד שני ייתכן מאוד שלא תצליחי למצוא מכנה משותף בין הימים ואת תרגישי שהרצון לסדר יום חומק לך בין האצבעות, אל תלחיצי את עצמך!
הכי חשוב זה להתקדם בקצב שמתאים לך, האמא ולתינוק ויכול להיות שהקצב שחשבת עליו לא מתאים.
פשוט תני לזה עוד זמן, בסוף יתהווה מעין סדר יום. הכי חשוב זה שלא תבלי את הימים שלך במרדף אחרי השעון.

 

3. תמצאי אוזן קשבת!
לא משנה אם זאת קבוצת אמהות שהכרת באינטרנט / בלוג חדש וחמוד שגילית 😉 חברה טובה/ בעלך/ אחותך או גיסתך העיקר שיהיה לך עם מי לשתף את הדברים הקטנים.
הרגעים המשמחים (יאיייי הצלחתי להרדים אותו בלי ידיים) או את הרגעים המייאשים (הוא קם כל 10 דקות בלילה, מה לעשות!!??!! )
השיתוף לא נעשה בשביל לקבל עזרה ותשובה אלא יותר בשבילך, בשביל לדעת שאת לא לבד והמצב פחות או יותר דומה אצל כולן.
אישית הרגשתי שהיכולת לשתף פשוט הצילה אותי בתקופה הזו שגם ככה כל כך חדשה, הורמונלית ומבלבלת.

 

4. לבכות זה בסדר!
מה זה בסדר, זה טבעי, הגיוני ומומלץ!
התקופה הזאת, בעיקר בהתחלה מלאה בכל כך הרבה התרחשויות ובפרצי הורמונים שלפעמים את עלולה להרגיש שאת הולכת לאיבוד.
אין שום דבר שלילי בלבכות, ההפך הוא הנכון בעיני. זה עוזר לשחרר ולרוב ההרגשה אחרי תהיה קלילה ונעימה.
מצד שני, אני חייבת להתייחס שאם את רואה שאת נכנסת למרה שחורה, מבלה המון זמן בבכי ולא רואה אור בקצה המנהרה. כדאי לפנות לייעוץ בטיפת חלב בנוגע לדיכאון לאחר לידה!
זה הרבה יותר נפוץ ממה שחושבים!
כן, גם לי הייתה תקופה שאובחנתי כסובלת מדיכאון קל לאחר לידה.
אצלי זה חלף די מהר אבל אני לא יכולה לומר עד כמה זה חשוב לא להזניח!
אז אם את מרגישה לבד ובדכאון אל תשארי לבד! תפני למישהי לעזרה (אני גם זמינה אם תרצי לשתף 🙂 המייל כתוב בצד ימין של הבלוג ),

 

5. תקבעי תוכניות לחופשת לידה
כמובן, שזה נורא אינדבידואלי אבל עבורי אישית ברגע שיצאתי קצת מהבית וקבעתי להיפגש עם חברות או אפילו סתם לקפוץ לבית קפה כל היום הפך למסודר יותר מבחינת סדר יום של גפן.
היציאה הזאת מהבית נתנה לי המון ועזרה לי להרגיש שוב כמו עצמי.
אז גם אם כולן עסוקות ואין לכן חברות בחופשת לידה פשוט תתארגנו ותקפצו רק אתן והצאצא לבית קפה, קפיצה קצרה אבל אתן תראו שההרגשה האישית שלכן באותו שעשיתן משהו תהיה שונה לחלוטין מעוד יום שהייתן בבית.
מקווה שאהבתן את הפינה החדשה,
אני ממש אשמח לשמוע מה חשבתן על מה שכתבתי ואני אשמח לשמוע מה הטיפים שלכן.
נתראה בקרוב,
יולי
DSC00357

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *